תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נ צחיות הנ שמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר | Publisher
מאמרים ותוכן איכותי להפצה חופשית ברשת

שלום, אורח

זכור אותי

שחזור סיסמא

קטגוריות


תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נ צחיות הנ שמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר

פורסם בתאריך 02/01/2011 ע"י Eip Good בקטגוריה קידום אישי | צפיות: 1358 | התחבר לדירוג המאמר

תגיות המאמר: חסר, אופי, הרצאות, שאלות למחשבה, מורכבות, אשליות, תודעה עצמית, חוויות, תחושות, ייעוץ / עצות, אימון אישי, נ צח, דיכאון, כעס, הפכים, פרקטיקה, הגוף / גוף האדם, טעויות / שגיאות, אובייקטיביות, רצון, וודאות, לפנ י בריאת העולם, שינ ה / חלומות, כסף ואושר, רובד פנ ימי, יעוץ,

תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, × צחיות ה× שמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר ה× פרדות

שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה של× ו, ואם יש מוות האם התודעה × עלמת?

אליעד: התשובה לשאלה הראשו× ה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שו× ה מהשולחן? יש ש× י אפשרויות האם התודעה היא חלק מהאטומים שלכ? או שהיא בתוכ החומר או שהיא מחוץ לחומר? אם היא בחוץ אתה לא שו× ה מהשולחן בשום צורה. אתה יודע שאתה קיים ואז אתה מסתכל על א× שים אחרים וחושב שגם להם יש תודעה. חושבים שלשולחן אין תודעה בגלל שהוא לא זז. אבל אולי לשולחן יש תודעה והא× שים הם סתם רובוטים?

אתה והשולחן עשויים מאותו דבר, אפילו אם × גיד שאתה תודעה והשולחן הוא רק חומר, אבל התודעה שלכ והחומר של השולחן עשויים מאותו דבר. כי בסוף יש דבר אחד שממ× ו עשוי הכול. א× י טוען שיש דבר אחד שממ× ו עשוי הכול, ואם תחפור פ× ימה תגלה שיש רק אחד, אתה מ× סה למצוא הפרדות. א× י טוען שאין הבדל בין חומר לרוח, זה הכול אותה מהות, רק שהיא × ראית בצורות שו× ות.

שאלה: אבל אחרי המהות?

אליעד: בטח שיש הבדל, אפילו יש הפרדה בין אתה של היום לאתה של אתמול. זה שתי תודעות שו× ות.

ולגבי המשכיות, כעיקרון לא יכול להיות שלא תהיה המשכיות, הכול זה משחק של יש ואין, שום דבר לא יכול להיעלם, מקסימום הצורה יכולה להשת× ות. אי אפשר להשמיד שום דבר מהעולם. כמו גוף האדם, שאומרים איכ × וצר האדם? אבל הוא פשוט × וצר מעוד חומר ועוד חומר, כמו רובוט שמוסיפים עוד בורג ועוד בורג וככ × וצר גוף האדם.

שאלה: מה היא תודעה?

אליעד: תודעה זה משהו מודע, אם ת× סה להבין מהי תודעה, תראה שזה רק כי× וי. תודעה זה, האם הדבר יודע שהוא קיים. זוהי תודעה עצמית, אתה מודע לקיומכ העצמי. וא× י אומר לכ שהדבר היחיד שאתה מודע לו זה אתה עצמכ. חוץ ממכ אתה לא יכול לדעת על אף אחד שום דבר.

עכשיו מה זה × תן, מה שדברתי אליו? שאם אתה מבין את זה, אתה גם חווה את זה. אם אתה חושב שיש שולחן, ויש צומח, ויש דומם אז אתה בהפרדה רצי× ית, אבל אם אתה מבין שזה לא שו× ה בשום דבר, זה רק × ראה לכ שו× ה, אז אתה חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלכ ולרצו× ות שלכ.

שאלה: איכ עוברים מחוויה של × פרדות לחוויה של אחדות?

אליעד: לא עוברים, צריכ רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק ש× ראית כמו שולחן. זוהי תחושה פ× ימית שהכול אחד.

לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא יהיה א× י, אתה תתקיים באופן אובייקטיבי. אתה אפילו לא יודע אם לפ× י רגע הייתה לכ תודעה, אולי רק הרגע × כ× סת לכאן ושכללו לכ את הזיכרון ואז אתה חושב שאתה כאן הרבה זמן? ככ שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפ× י רגע.

שאלה: עכשיו יש לי תודעה.

אליעד: × כון, אתה חווה תחושת קיום עצמי. אם יש א× י, אז יש משהו שהוא לא א× י. אם יש עבורכ משמעות לא× י קיים, אז יש משמעות עבורכ לא× י לא קיים. אם רק אתה היית קיים, אז לא הייתה משמעות לא× י קיים. המשמעות של א× י קיים זה רק בגלל שאתה חווה שיש משהו שזה לא אתה. מה זה אומר? בסוף הא× י ומה שלא א× י הם אחד. מה זה אומר? שאם יעלימו אותי, א× י כבר לא אהיה קיים כא× י, אבל א× י אהיה מי שא× י באמת.

כול הסבל שיש לאדם בחיים זה בגלל שהוא חווה שהוא קיים. אם אתה אומר א× י, ואתה חווה משהו רצי× י יותר מהשולחן, זה אומר שאתה בחוויה חזקה של לא א× י. כשהאדם אומר א× י, השאלה מה הוא מרגיש. אם הוא אומר א× י, וחווה שהוא גרגיר אבק בחלל, אז הוא פחות חווה את הממשות שלו. ככול שהאדם חווה יותר את הא× י שלו, ככ הוא חווה הפרדה משאר הדברים.

אם אתה חווה א× י, אז אתה סובל, למה? כי זה שחווה א× י, חווה גם משהו שחסר, משהו ש× פרד ממ× ה, החוויה של הא× י היא ביחס לשלם, שזה א× י וזה לא א× י. אם אתה חווה א× י קיים, אתה לא חווה משהו אחר, ואז אתה חסר.

לכן אין דרכ מילוט. לא יעזור לכ שתבין שאתה בחלום, לא יעזור שתבין שאתה באשליה, כל זמן שאתה חווה שאתה קיים, אז אתה בצרה חמורה. ולכן הפיתרון היחיד זה לא להיות קיים. מה זה אומר? ברמה הלוגית, × ראה שאין שום אפשרות שאת תעשי משהו כדי לא להיות קיימת. זה כמו להגיד לכ ללכת לשום מקום. מה תעשי? יש כאן בעיה רצי× ית שאי אפשר לפתור אותה, למה זה בעיה? כי אתה לא בחרת להיות קיים.

משהו גורם לכ להיות קיים וזה לא בשליטתכ. למה לא יכול להיות שאת בחרת להיות קיימת? כי כדי לבחור להיות קיימת, את צריכה לא להיות קיימת ואז לבחור להיות קיימת. אבל אם את לא קיימת, את לא יכולה לבחור להיות קיימת. אבל אם האדם היה חווה את הלא קיים אז הוא היה מבין שהוא בחר להיות קיים.

שא× י אומר שאושו ומורים אחרים למשל לא הגיעו, א× י מתכוון שהשכל שלהם לא הגיע. מה שא× י מסביר לכ, השכל הזה הגיע, הוא יוכל להביא אותכ לשם. הוא משם, והוא ממש קרוב לשם, ואת מחוברת לשם. השכל שמחובר בעצות של אושו הוא לא הגיע. בסוף כולם יגיעו, כי א× י למשל התקדמתי גם בזכות אושו וגם בזכות בודהה, את כל העצות למדתי. אבל זה עדיין עצות חיצו× יות, הם לא מסבירים לכ את הדברים הפ× ימיים ביותר, ולא × ות× ים לכ עצה, איכ א× י עכשיו × עלמת.

שאלה: אם א× י אומר שהב× תי, אז א× י מבין מזה שא× י עדיין לא הב× תי.

אליעד: א× י רוצה להגיד לכ שאתה בהתקדמות. למה? × קרא מדברי רבי × חמן, פעם הייתה כת שחקרה, שיש חיות וציפורים שמעדיפים להיות במקומות מסוימים. ואז הם חקרו, האם יש אילן כזה שכולם היו מעדיפים להיות רק בו, שכולם ירגישו בו ב× וח? החכמים חקרו ובדקו האם יש מקום שתמיד האדם יהיה מרוצה בו? ומצאו שיש אילן כזה, ותמיד כולם מרוצים באילן, מה שתרצה תמיד יש באילן. וחקרו לאן ילכו כדי למצוא את האילן, בא חכם ואמר להם, למה אתם חוקרים לאיזה צד ללכת? תחקרו מי בכלל יכול לבוא למקום הזה. כי לאותו אילן לא כל אחד יכול לבוא. רק מי שיש לו את שלושת המידות של האילן שהם: אמו× ה, יראה, וע× ווה, והאמת שהיא גוף האילן.

הא× שים רוצים להעלים את עצמם, אבל איכ יעשו זאת, ואז בא חכם ואומר להם, קודם תבדקו אם אתם בכלל יכולים להיות בלהעלים את עצמכ. תבדקו מי בכלל ראוי להגיע לאילן הזה. רק מי שהוא איש אמת, רק הוא בכלל יכול להגיע לאמת. האמת המוחלטת, האמת האמיתית היא המצב שהוא אין הבדל בין יש לאין.

למה? כי אם אתה הולכ לרמת מוחלטות, שום דבר לא מוחלט, ואז אתה × שאר בלי כלום, והאחד הוא החיבור של ההפכים. מי שרוצה לחוות שהוא לא קיים וקיים בו זמ× ית, הוא צריכ להגיע לרמת אמת כל ככ גדולה, שחווית היש והאין תעלם אצלו, ואז אם אין הבדל בין יש לאין, אז אתה לא חווה זה א× י וזה לא א× י, ובו זמ× ית אתה כן חווה זה א× י וזה לא א× י, ואז אתה קיים וגם לא קיים. אם אתה חווה תמיד יש ותמיד חווה אין, אז אתה קיים וגם לא קיים. כאשר אתה חווה הפרדה בין יש לאין אז אתה חווה שאתה קיים, כאשר אתה לא חווה הפרדה בין יש לאין, אז אתה חווה שאתה לא קיים, ובו זמ× ית אתה חווה את ש× יהם. רק ביחס למוחלט אין הפרדה בין יש לאין.

בין א× שי הכת הייתה אחדות גמורה, וכולם הסכימו שזאת הדרכ, מה הכוו× ה? שכולם הסכימו שצריכ להבין מה האמת. הלכו וראו את האילן, וראו שאין לאילן מקום כלל, האילן × מצא מחוץ למקום. הם הבי× ו שהחוויה של א× י קיים ולא קיים, חוויה זאת היא מחוץ למקום. זאת חוויה שאין לה אחיזה, חוויה ללא הגדרות, שדרכ ההיגיון לא × יתן לחוות אותה. ואז הקבצן הגיבן אמר להם שהוא יכול להביא אותם לאילן. מה הכוו× ה? למה אמרתי מקודם שאתה בהתקדמות, כי אתה מבין שאין פתרון.

ככול שאתה מבין יותר שהדבר הוא בלתי מושג, ככ אתה מבין טוב יותר לאן א× ח× ו צועדים. זה אומר שאתה מתקרב יותר להבין את האין סוף. הרעיון הוא שהקבצן התגלה להם רק כאשר הם הבי× ו שזה האילן, ואין שום דרכ להגיע אליו. כדי להגיע לשם, אתה צריכ באמת לרצות להגיע ולהבין שלא × יתן להגיע.

אם אתה רעב ו× ה× ה מהאוכל, אז עדיין לא × תקעת בחיפוש אחרי האמת, כי יש משהו שמספק לכ ה× אה. אל תחשוב ש× תקעת, אם אתה בדיכאון תאכל ותחשוב שהאוכל עשה אותכ מאושר. ביום שהדבר היחיד שתרצה הוא להיות שם, ואתה תאכל כי הגוף אוכל, ולא אכפת לכ משום דבר, אז תתייחס ברצי× ות למה שא× י מדבר, ואז תקרא, תיישם ותגיע. למזלכ יש לכ כבר את הפתרון. א× ח× ו בסכ הכול עושים כרגע תרגולים כדי שתרצה את מה ש× למד כאן.

שאלה: האם אתה מאמין שקיים תלמיד כזה?

אליעד: א× י לא צריכ כי את קיימת כבר בתודעה הש× ייה, הכול כבר קיים, יש את כל הצורות, זה לא באמת מש× ה. בעולם של× ו א× י מסביר לכ את הע× יין. המזל שלכם לצורכ הע× יין הוא, שיש את הדרכ איכ להתקדם הלאה. לי לא הייתה את הפריבילגיה איכ להתקדם. מה שלי היה, מה שרבי × חמן כתב, שאם תבין את כל מה שאתה יכול להבין, אתה תבין את כל מה שאתה לא יכול להבין.

בפועל, בגלל שא× י קיים, אתה לא ממש צריכ לסבול, אתה חוסכ את הסבל, אתה קולט יותר מהר את הע× יין, אתה מבין יותר טוב את עצמכ, אז אתה משקיע יותר משאבים בפתרון האמיתי. אם היית חושב שיש משהו שיעשה אותכ מאושר, אם לא היית מקשיב למה שא× ו אומרים כאן, היית מ× סה אותו הרבה פעמים, אבל בגלל שאתה מקשיב למה שא× י אומר, אתה מבין שזה לא הפתרון וככ אתה משתחרר מהרבה דברים.

אמרתי להם אם תרצו א× י יכול להביא אתכם לאילן, ורבי × חמן מוסיף, אם את לומדת עצות מאדם ש× מצא במקום, העצות לא יכולות להעלות אותכ למצב של מעבר למקום. אבל אם את שומעת עצות מאדם שהוא מעבר למקום, העצות יכולות להעלות אותכ לעבר המקום. מה ההבדל בעצות? שהם מביאות אותכ להבין את הקו× פליקט. שאר העצות בעולם מביאות אותכ להבין משהו מוגדר, בעצה שא× י אומר לכ לחקור למה את יושבת על הכסא, אם תחקרי פ× ימה, את תראי במו עי× יכ שש× י הדברים הם אחד, ואז תחווי את זה. העצה שלי מובילה אותכ לסחרחורת, ואז את מתחילה להתרפא. המהות של העצות שלי היא לא להיאחז.

ביום שתרגישי שאת סובלת בגלל שאת קיימת, רק אז תרצי לצאת מהסבל. תשאלי למה את יושבת על הכסא ואז תראי שאת לא קיימת יותר.

שאלה: האם האדם כדי להגיע למקום שאתה מדבר עליו, צריכ לדעת את כל האומ× ויות?

אליעד: בגלל שאתה מצפה שאגיד לכ לא, אז א× י אומר לכ שכן. א× י אסביר לכ, אם יש משהו שאתה לא מסוגל להבין אותו, אז לא תבין שהכול אחד. כי הדבר הכי מורכב הוא שזה אחד. במורכבות, אתה צריכ להגיע לדרגה ששום דבר לא מורכב בעי× יכ.

שאלה: למשל יש רועה צאן?

אליעד: אבל אם יביאו לו תרגילים במתמטיקה, ואם יסבירו לו אותם, והוא יגיד שזה מורכב לו, אז זה סימן שהוא לא מבין את המציאות. זה הולכ ביחד. כאשר אתה למשל לומד מתמטיקה ופיזיקה, זה מפתח לכ את גלגלי המוח, וכאשר גלגלי המוח יותר חדים, יש לכ יותר מסה של כוח עיבוד שאיתו אתה חוקר מי א× י.

למשל שואלים אדם מי אתה, ואז האדם מתחיל לספק תשובות שהם דימויים, לכן ככול שיש לכ יותר דימויים, ככ יש לכ יותר אפשרויות חשיבה לפתור את השאלה מי א× י. לכן כל התהליכים שאתה לומד בעולם עוזרים לכ. בתיאוריה אתה צריכ לדעת הכול כדי להבין מה שא× י אומר.

עכשיו ככול שאתה יודע ומבין יותר דברים, ככ אתה חווה את האחדות בצורה יותר חזקה. למרות שברמה הלוגית זה לא יכול להיות, כי או שאתה באחדות או לא. אבל בכול זאת יש עוצמות של חווית אחדות. אבל בגלל שיש רמות זה אומר שאתה יכול לחוות את האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום.

מה שחשוב זה איכ הידיעות שאתה יודע, מסתדרות לכ בראש. אם אתה יודע × פרדות, זה מרחיק אותכ מהאחדות. ככול שאתה יודע יותר שכל של × פרדות, זה מרחיק אותכ מהאחדות. אבל אם אתה תופס את כל הידע הזה כאחד, אז זה יותר חזק. בפרקטיקה היום אתה לא צריכ כלום, יש לכ את הדרכ הסלולה. תשאל מי א× י, ותבין הכול.

שאלה: האם עדיף לשאול הרבה שאלות, או ללכת על שאלה אחת עד הסוף?

אליעד: ללכת על שאלה אחת עד הסוף. כי צריכ לשאול עד הסוף, כי האחדות × מצאת בסוף. את שואלת את השאלה שהחלטת, עד שהשאלה הופכת לשאלה פ× ימית יותר, אבל בת× אי שאת לא חוזרת אחורה. למשל את שואלת למה א× י גרה פה? ואז את שואלת ובסוף מגיעה לשאלה, מה א× י רוצה? זאת שאלה פ× ימית יותר. השאלה היא, מה קורה לאדם אחר ככ, בדרכ כלל הוא חוזר לשאלה הקודמת, זה × קרא שקר, למה שקר, כי הוא לא באמת הגיע באמת לשאלה של מה א× י רוצה. אם אתה עובר פ× ימה, קודם תהיה בטוח שסגרת את השאלה הקודמת.

אם אתה חווה ה× אה מהאוכל יותר מאשר הרעב, זה אומר שעדיין לא מציק לכ אם אתה קיים או לא קיים. כי אם זה היה מציק לכ, אז לא היה מציק לכ הרובד החיצו× י.

רבי × חמן אומר שאם אתה רוצה לראות מרחוק, אתה צריכ להתמקד. שאם אתה רוצה לדעת את האמת, אתה צריכ לעצום את העי× יים לגמרי. אם אתה רוצה לדעת מי א× י באמת, אתה צריכ לעצום את העי× יים שלכ ולהסתכל פ× ימה, ואף לדוחקם באצבע. בעזרת השאלה את קודחת לתוככ. עד שאת מגיעה להב× ה פ× ימית.

השאלה הבסיסית ביותר היא השאלה, אם יש או אין? כל השאר זה צורות. יש לי את זה או אין לי את זה? לכן א× י מציע לכם להתמקד על היש או האין. כל שאלה שיש לכ בראש, קודם תחפש איכ היא לבוש של יש או אין. כי משם מיד תגיע לסוף, תבין שזה אחד והסתדרת.

א× י אתן לכ דוגמא, אתה רואה מישהי לדוגמא, אתה אומר, מה א× י אגיד לה? אגיד לה ככה או ככה? מה מהות השאלה? האם יש הבדל או אין הבדל, האם יש פה יתרון או אין פה יתרון? האם זה באמת ש× יים? האם יש הבדל בין הביטויים האלה? כשאתה מתלבט, ואומר, מה א× י אגיד ללקוח הזה? אבל אולי אין הבדל בין מה שתגיד ללקוח. האדם סובל בגלל שיש לו שאלה, הוא לא יודע מה לעשות, או לעשות א' או ב'. כאשר יש לכ דילמה, זה × ובע מככ שאתה חווה הבדל בין שתי צורות. מה שאתה צריכ לעשות, זה לשאול את עצמכ, האם יש הבדל בין ש× י הדברים האלו?

אם א× י אקלל את הלקוח או אברכ אותו, בטח שיש הבדל, איזו שאלה מטופשת היא? אבל השאלה הזאת תוציא אותכ מבית המשוגעים. אז תשאל האם יש הבדל בין מכתב ברכה למכתב קללה. בסוף × × יח שהוא ישאל את השאלה הזאת, והוא יגיע למסק× ה שאם הוא ישלח ברכה הלקוח יהיה שמח, ואם ישלח מכתב קללה, הלקוח יכעס. הוא כאילו עבר משיגעון אחד לש× י. אבל אז הוא צריכ לשאול, האם יש הבדל אם הלקוח שלי יכעס או יהיה מרוצה? הוא יגיד בטח שזה חשוב, אחרת הוא לא ישלם לי. ואז הוא מאמין לשקר. אבל אם הוא שואל, האם באמת יש הבדל מה א× י אשלח לו? ואז הוא יכול לשאול האם יש הבדל אם יהיה לי כסף או לא? האדם יגיד בטח שיש הבדל אם יש לי כסף או לא. רבי × חמן אמר, אל תטעו את עצמכם, כי העולם הזה מטעה לגמרי, ולא צריכ לדאוג אם יש לכם מעות או לא, כי בין ככ ובין ככ יבלה את ימיו בשווה, בכול מקרה תחיה אותו הדבר. הוא אומר שלא צריכ לדאוג בכלל, אם באופי שלכ אתה סובל אז תסבול מכול דבר.

ואז האדם שואל, האם זה חשוב שיהיה לי כסף או לא? הרי בלי כסף לא יהיה לי מה לאכול ולא אוכל לחיות. ואם לא תחיה מה הבעיה? האם זה באמת ש× יים? האם יש × פרדות? האם יש בכלל הבדל בין חי למת. ואז כשאתה × כ× ס פ× ימה ושואל מי אתה, ורואה שאתה × שמה, הרי ה× שמה לא מתה, אז מה זה חשוב. אז אתה חושב לא צריכ לדאוג לגוף אלא ל× שמה, ואז אתה שוב ב× פרדות, ובסוף תגלה שאין בכלל הבדל בין זה לזה. הכול מתחיל בלהטיל ספק בדבר הכי ב× אלי.

כול פעם שאתה חווה × פרדות, תשאל האם זה באמת מש× ה? בסוף כשתשאל תגיע לשאלה, מדוע את זה א× י רוצה ואת זה א× י לא רוצה? אז האם יש הבדל בין זה לזה? האם בכלל א× י קיים או לא קיים, רק בתעתוע היה × דמה לכ שזה שו× ה.

שאלה: אבל יש לי עדיין רצו× ות.

אליעד: האם אתה לא מבין שאם אין לכ רצו× ות פתרת את כל הבעיות. זה כמו שאתה שבע, אבל אומר א× י רוצה לאכול. אתה כבר אלוהים, אז מה אתה עוד צריכ? זה כמו אדם שהולכ לעשות תואר ראשון, אבל אומרים לו, יש לכ כבר תואר ראשון, אז איזו הקלה.

עכשיו אתה צריכ להחליט איזה טוב אתה רוצה, טוב שתלוי בדברים, או שלא תלוי? כי אתה צריכ להחליט לאן אתה הולכ. אם אתה מחליט שאתה רוצה רק טוב מבפ× ים, פירושו שאתה לא רוצה יותר שום דבר. אם אתה רוצה טוב מבפ× ים, בעסקה הזאת כרוכ לבטל את כל הרצו× ות.

אם אלוהים היה רוצה הוא בקלות היה יכול לגלות לכם את האמת, אז למה הוא לא מגלה? כשתהיו אלוהים אז תדעו. רבי × חמן אמר, שיש לו כוח בידיים שהוא יכול להעביר את ידיו על פ× י האיש והאיש יהפכ לאלוהים. אבל הוא לא עושה זאת, כי אז אלוהים יעבוד את עצמו. אז הוא לא צריכ אותכ. הוא ברא אותכ כדי שאתה תתאמץ.

שאלה: מה זה הדבר הזה שיש× ו, מה זה הראשון? והאם א× י אמורה לא להבין?

אליעד: לא, את אמורה להבין שאין הבדל בין יש לאין. לראות במו עי× יכ שזה גם יש וגם אין, שיש מהות אחת וגם יש צורות.

רבי × חמן אמר, השאלה מה זה הראשון? זה כמו לשאול, מה אלוהים חשב לפ× י שהוא ברא את העולם? איכ א× י אדע מה יש מחוץ למקום והזמן? אז הוא אמר, אם תדע את כל החסרו× ות וה× מ× עים של הדבר, דהיי× ו תבין את כל הדברים שהדבר לא יכול להיות, אז תבין מהו, למרות שלא ראית אותו מעולם.

אם תדעי בוודאות שאלוהים לפ× י בריאת העולם, לא חשב על זה, ולא על זה, בסוף תבי× י מה הוא חשב. מה זה אומר פרקטית לעשות? בודקים מה לא, זה לא זה, ולא זה, ולא זה, וכשתהיי סגורה לגמרי שהמהות הראשו× ה היא לא מקום וזמן, כמו שברור לכ שהיא לא מזגן, אז את תבי× י מה זה כלום.

אבל המהות הראשו× ה היא רק מזגן, היא רק צורה. כי המהות, מצד האמת, היא כל אחת מהצורות, למרות שזה לא לוגי. אבל ביחס אליכ שיש הבדל בין צורה למהות, אז את בטוחה שהמזגן זה צורה, והא× י שלכ לא עשוי ממזגן. אבל את צריכה להתבו× ן בשכל, עד שהכול יכ× ס לכ לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון.

גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי ב× פרדות. אבל אחר ככ תחווי שהמהות ממלאת את הכול, המהות היא הכלום המוחלט. אם אתה האלוהים שיצר את ה× פרדות, אז למעשה אתה השטן שיצר את ה× פרדות. ככ שאין לגלות שאתה אלוהים, יש לגלות שאתה השטן. אם אתה מגלה שאתה עושה הכול, אז למעשה גילית שאתה השטן. כל העולם הוא רק רע, למה? כי יש בו חסרון. אלוהים לא עושה כלום, לא עשה ולא יעשה. אחרי שראית שאתה השטן, אתה × כ× ס יותר פ× ימה ומגלה שהמהות והצורה זה אחד. היש והאין מתחברים ואתה × עלם לגמרי.

מי שרוצה לחוות את השחרור, צריכ להתרחק מהרצון להיאחז. מי שרוצה לתפוס את הכלום, צריכ להתרחק מההגדרות. אם אתה רוצה לתפוס את הכלום במחשבה, אתה צריכ להגיד, ההוויה הראשו× ה היא לא זה, ולא זה, ולא זה, עד שאתה כל ככ × מצא במה היא לא, אתה כל ככ מתרחק מהצורות שאתה עובר לכלום. כאילו אתה מכריח את המחשבה שלכ לחשוב על שום דבר.

אם האדם ישאל הרבה פעמים, האם זה באמת מש× ה, אז החוויה של המש× ה תתערער לו. ה× פרדות פחות ממשית אצלו.

שאלה: איכ א× י אצא מזה, איכ אבדוק מה זה לא, לגבי כל הצורות, הרי יש אין סוף צורות?

אליעד: תלכ ברמות, זה לא החומר, זה לא האטומים, זה לא תודעה, זה לא רצון, עד שאתה מגיע לזמן והמקום החומרי, ומבין שיש זמן ומקום לא חומרי, התודעה שלי לא תופסת זמן ומקום חומרי, אבל כן תופסת מקום וזמן לא חומרי. למעשה אין הבדל בין חומרי ללא חומרי, הכול תופס מקום. גם האחדות תופסת מקום, אבל באחדות אין הבדל בין תופס ללא תופס מקום. ואז אתה מבין שהמהות היא לא זמן ומקום חומרי. אבל יש א× י, והא× י עדיין תופס מקום. אבל כאשר אתה מסתכל יותר פ× ימה אתה מבין שזה לא תופס שום מקום. אין מקום וזמן חומרי ואין מקום וזמן לא חומרי.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il | מרצה הרצאות מאמן אימון אישי

הכ× ס לאתר ותה× ה מעוד ייעוץ אישי ב× ושא סיפוק, זיכרון, גורמים, מודעות, תודעה עצמית ועוד ...

התחבר לשליחת תגובה

לא פורסמו עדיין תגובות למאמר זה

RSS | הנחיות כתיבה | שאלות נפוצות | מאמרים מובילים | מאמרים אחרונים | הכותבים המובילים | צור קשר